<h1>מעשה רוקח סימן קע"ד</h1>
<h2>דף יח:</h2>
בשבועות והזרתם את ב"י מטומאתם מכאן אר"ה אזהרה לב"י שיפרשו מנשותיהן סמוך לווסת' וכמה א"ר עונה וכמה עונה או יום או לילה אר"י משום רשב"י כל מי שאינו פורש מאשתו סמוך לווסת' אפי' הווין לי' בנים כבני אהרן מתים דכתיב והזרתם את ב"י כו' וסמוך לי' אחרי מות ב"א אר"ח בר"א כל הפו' מאשתו סמוך לווסת' ה"ל בנים זכרים שנ' להבדיל בין הקודש ובין החול ובין הטמא ובין הטהור וסמיך לי' אשה כי תזריע וילדה זכר ריב"ל אמר הווין לי' בנים שראוין להורות שנ' להבדיל ולהורות ופי' עונה אם מנהג האשה לראות ביום בין בתחילתו בין בסופו כל הלילה שלו אסור לשמש ואסור כל היום לשמש אע"פ שלא תראה כ"א בסוף היום וכן אם מנהגה לראות בלילה אפי' בסוף הלילה אס[ו]ר לשמש אפי' בתחילת הלילה אבל יום שלפניו מותר והא דאמר ריב"ל ביבמות ד' ס"ב חייב אדם לפקוד את אשתו בשעה שיוצא לדרך אר"י לא נצרכה אלא סמוך לווסתה היינו בדברים טובים בלא תשמיש הואיל שרוצה לצאת והיא משתוקקת על בעלה כשיוצא לדרך כדאי' בפרק בתרא דעירובין ד' ק' ובשילהי ע"ז ד' ע"ה עונה שאמרו או יום או לילה כדרך שאמרו בטהרות כך אמרו ביי"נ וא"ל ראתה בעונתה מותרת לשמש ואמרינן בנדה ד' ס"ג היתה למודה לראות עם הנץ החמה אינה אסורה אלא עם הנץ החמה רי"א כל היום שלה והכי פרי' אם רגילה לראות מתחילת היום משמרת ופורשת מבעלה כל אותו היום ואינה משמרת סוף הלילה הסמוך לתחילת היום ואם רגילה לראות בלילה משמרת כל אותה הלילה וא"צ לשמור סוף היום לתחילת היום דקסבר ר"י כניסת היום גורם וכניסת הלילה גורם כדאמרינן התם תנא חדא ר"י אוסר לפני ווסתה עונ' א' ומתיר' לאחר ווס' מיד א"ל ראתה ות"א אוסרה לאחר ווסת' ומתיר' לפני ווסת' ול"ק הא דתנא מותרת לפני ווסתה דרגילא למיחזי בתחילת יומא והא דתני' אסורה לפני ווסתה דרגילה למחזי בסוף לילה דקסבר ר"י מי שווסתה בלילה אפי' בסופו אסורה כל הלילה ואם ווסתה (בסוף) ביום אפי' בסופו אסורה כל היום א"ר הלכה כר"י. הגיע שעת ווסתה ולא ראתה ושמרה עונה טהורה לבעלה מכאן ואילך מאחר שהיא בחזקת טהורה א"צ שתדבר (עצמה) בשעה שבא בעלה לשמש דתני' החמרין והפועלין והבאים מבית האבל ומבית המשתה משמשין עם נשותיהן ודווקא כשהניחן בחזקת טהרה אבל הניחן בחזקת שהן טמאות לא ישמשו עם נשותיהן עד שיאמרו להן טהורות אנחנו ד' י"ב ואמרינן התם דלבעלה א"צ בדיקה אבל צריך לשאלה סמוך לווסתה.
